רעננה

"אני רוצה להיות כמו כולם"

לפני 35 שנה היה גיורא גרזון מעורב בתאונת דרכים קשה, שהפכה אותו לקטוע רגל. עם רגל שמאל תותבת הוא ממשיך לנהוג באוטובוס גם בתקופת הפנסיה, ממשיך לשחק סקווש, ושום דבר לא עוצר מבעדו להמשיך את חייו הרגילים

זאב גולדשמיט 06/12/2018
גרזון. "אני לא מבקש הנחות" (צילום: פרטי)

"בגיל 43 קיבלתי את החיים שלי במתנה", כך אומר גיורא גרזון (75), תושב רעננה, שלפני 35 שנה היה מעורב בתאונת דרכים קשה, שהפכה אותו לקטוע רגל והוא מוגדר נכה במאה אחוזים.

לרגל היום הבינלאומי לשוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות של האו"ם, המצוין ברחבי העולם מידי שנה ב-3 בדצמבר, סיפר גרזון מרעננה את הסיפור האישי שלו. הוא זוכר את התאריך במדויק – 3 בדצמבר 1983.

 במשך 45 שנה עבד בחברת אגד. בעת שנהג באוטובוס משאית שהגיעה מולו פגעה בו חזיתית מעל גשר בכביש מפתח תקווה להוד השרון. לגרזון לא היה להיכן לברוח והוא חולץ מתא הנהג ואושפז במשך 11 יום במחלקה לטיפול נמרץ בביה"ח בלינסון כשהוא מורדם ומונשם.

"כשהשוטר הגיע לחקור את התאונה, שמעתי שאמרו לו שאין סיכוי שאני אמשיך לחיות", נזכר השבוע גרזון. "כשהתעוררתי מטיפול נמרץ גיליתי שקטעו לי את רגל שמאל בשל זיהום. בנוסף, סבלתי משמונה צלעות שבורות. הייתי בין חיים למוות ותהליך השיקום ארך כשלוש שנים".

התאונה תפסה את גרזון באמצע החיים, כשהיה בן 40. כל חייו היה נהג אוטובוס. בשנות השישים שיחק כדורגל בהפועל רעננה. בין לבין הוא גם שיחק להנאתו סקווש במרכז הסקווש ברעננה. משפחתו התומכת קיוותה שרק יחזור לעמוד על הרגליים. שום דבר לא לקח ממנו את ההומור והתקווה לחזור לחיות חיים עצמאיים. היום עם רגל שמאל תותבת הוא ממשיך לנהוג באוטובוס גם בתקופת הפנסיה, ממשיך לשחק סקווש, ושום דבר לא עוצר מבעדו להמשיך את חייו הרגילים.

מנהל מרכז הסקווש ברעננה, תומר גורסקי:  "את גיורא אני מכיר מעולם הסקווש. עוד כשהייתי נער ורק בעשור האחרון נחשפתי לסיפורו האישי והמדהים שלו. מדובר באדם נדיר עם סיפור חיים בלתי נתפס, ובכל פעם שאני פוגש אותו אני מתמלא ברגשות עצומים של הערצה והערכה. גיורא מחזק את האמונה שלי, שכל אחד יכול לשחק סקווש!  אני מתבונן בגיורא ויודע כמה שזה נכון".

גרזון לא מאבד תקווה: "לקחו לי שלוש שנים מהחיים, אבל נשארתי עם אותה שמחת חיים. היה חשוב לי לחזור לעצמי עד כמה שאפשר, ובעיקר לתפקד ולהיות עצמאי. כשחזרתי למגרש הסקווש הרגשתי אושר עילאי, שהנה, אני מסוגל לעשות את מה שעשיתי לפני התאונה. בהתחלה הם שיחקו איתי על מטר, אחרי זה על חצי מגרש, ועכשיו כשהם רוצים לנצח אותי הם צריכים להזיע. באוטובוס אני נוהג כיוון שרגל ימין מתפקדת ואיתה אני לוחץ על הדוושה. הקושי שלי הוא במקלחת כשאני צריך להתרחץ על רגל אחת, נזהר שלא להחליק. אני לא מבקש הנחות, לא מבקש לעקוף בתור בסופר, רוצה להיות כמו כולם".

 

 

 

 

 

עוד כתבות
קרן שלהבת 13/12/2018
זאב גולדשמיט 13/12/2018
זאב גולדשמיט 05/12/2018
זאב גולדשמיט 03/12/2018
כתב לוקאל 02/12/2018
חשבנו שיעניין אותך גם...
בונים באחריות
כתובות גרפיטי גסות פורסמו על מתקני משחקים בגינת מגדיאל
פ"ת אומרת לא לאלימות כלפי נשים
את הבעיה כולם מכירים- עכשיו הזמן לפתרון
זר חבצלות
לביבות ספגטי
חשוד בפריצה לקיוסק נתפס בתום מרדף
"הנאשם עשה שימוש ציני במעמדו כמורה: